פסק-דין בתיק ב"ל 52599-02-11

1.         התובע הגיש תביעתו לבית דין זה ביום 28.2.10, בה עתר לקבלת תשלום הבטחת הכנסה. בכתב התביעה ציין כי הנתבע דחה את תביעתו לתשלום גמלת הבטחת הכנסה מאחר ששולמו לו דמי פגיעה בגין תאונת עבודה, העולים על גובה הגמלה שלה הוא זכאי. התובע הוסיף כי דמי הפגיעה קוזזו בשל חוב מזונות מלפני 21 שנים.

            הנתבע טען כי אך חלק קטן מהתשלום קוזז בשל חוב המזונות ויתרת הסכום הועברה ללשכת ההוצאה לפועל.

2.         לאחר חילופי דברים בין הצדדים, ביום 14.3.12, התקיים דיון אשר בו הודיע התובע כי קיבל את הסכומים שלהם הוא זכאי, אך הוא מבקש שייפסקו הוצאות לטובתו (ע' 4 ש' 11-12).

הנתבע טען כי התובע קיבל כל מה שהיה זכאי לו לפני שהוגשה התביעה לבית הדין, כפי שפורט בשתי תעודות עובד הציבור (צורפו לבקשה מיום 29.11.11). התובע פנה וקיבל הבטחת הכנסה מחודש דצמבר, למרות שבפועל היתה לו הכנסה מדמי פגיעה שקוזזה בשל חוב מזונות.

3.         עיון במכתב הדחייה (צורף לכתב התביעה) מעלה כי התביעה להבטחת הכנסה נדחתה ביום 6.2.11. גם מכתב ההגנה עולה כי בעת הגשת התביעה טרם שולמה לתובע הגמלה כמבוקש. בתעודת עובדת ציבור של הגב' לימור נצר, ממחלקת הבטחת הכנסה, צוין כי לתובע אושרה גמלת הכנסה עבור חודשים 12/2010-2/2011. ואולם אין זה ברור אימתי שולמה לו גמלה זו, ואם התשלום לא נעשה רטרואקטיבית.

לפיכך, סבורים אנו כי התובע אכן נאלץ להגיש תביעה לבית דין זה בכדי שטענותיו יישמעו.

בתיק זה התקיימו שלושה דיונים והתובע נדרש להגיש ולהגיב על בקשות.

על כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסך 1,000 ש"ח ש"ח.

ניתנה היום, יב' ניסן  תשע"ב, 4 באפריל  2012, בהעדר הצדדים.